מקבץ כתבות אחרונות - כתבות נוספות מקוטלגות לפי נושאים מימין
צרפת: טרק באלפים הצרפתים - סיפור דרך בתמונות
בקיץ 2007 יצאנו שלושה חברים לטרק באלפים הצרפתיים, בעקבות ספרו של מנחם מרקוס "אוויר הרים". רוב הטיול נערך בשמורת אקריןוחלקו נערך בשמורת ונואה.את היומיים הראשונים בצרפת העברנו בעיר גרנובל, המהווה שער כניסה לאזור האלפים. גרנובל היא עיר יפיפייה, המוקפת הרים, ובתקופה הזו נראה כי היא ישנה את שנת הקיץ שלה ופשוט מחכה לחורף.
שוויץ היא יעד המתאים מאד לילדים, אך לא לכאלו הזקוקים לפארקי שעשועים נוצצים וקניונים ענקיים, אלא לילדים שיכולים ליהנות מהפארקים והקניונים של הטבע. באתרי התיירות, שרבים מהם משמשים אתרי סקי בחורף, יש מגוון עצום של אטרקציות המתאימות לילדים - רכבלים, מגלשות הרים, גלישת אבובים על קרחונים, טיפוס על קרחונים, סנפלינג, פארק חבלים, ראפטינג, שייט, טיולים בטבע ועוד ועוד.
מבין שלל הברכות, האיחולים וההמלצות שקיבלנו לכבוד לידת בתנו השנייה, זכורות לי בעיקר שתיים: לישון בכל הזדמנות ולצאת לטיול משפחתי. בזמן שלא מימשנו את העצה הראשונה, התרכזנו בעצה השנייה... וכך, מצוידים בתינוקת קטנטנה ובאחותה הלא מאד גדולה, העזנו ויצאנו לטיול קרוואנים קבוצתי באירופה. שבועיים על פני 1,500 קילומטרים של נופים מרהיבים, בשלוש המדינות דוברות הגרמנית של אירופה - גרמניה, אוסטריה ושוויץ.
יש בה הכל באוסטריה. נופים, אגמים, הרים גבוהים, נהרות שוצפים ועכשיו יש בה גם אין ספור שבילי אופניים לכל הרמות ולכל סגנונות הרכיבה.
האלפיים האוסטרים ידועים בעיקר בזכות אתרי הסקי המפורסמים שלהם, אך בשנים האחרונות התפתחה תיירות קיץ חדשה, שמשתמשת בתשתית של מערכת הסקי לטובת טיולי אופניים. נפרצו שבילי אופניים לכל הרמות. מלונות הכשירו חדרים סגורים לאפסון אופניים ומערכות ניקוי. האזור כולו הפך גן עדן לרוכבים. תוסיפו לזה מלונות נקיים, אוכל מצויין ואווירה אירופאית מעודנת וקיבלתם חופשת אופניים משובחת במיוחד.
תרבות הצלילה מפותחת מאד בקולומביה הבריטית שבקנדה. שפע של אתרי צלילה מגוונים, הרבה מועדוני צלילה וצוללים מכל רחבי העולם. ז'אק קוסטו (האב) פקד את האזור פעמים רבות והכריז על הצלילות בו כ"צלילות המים הקרים הטובות בעולם". והוא ידע דבר או שניים על צלילה. הסיבה לכך היא פשוטה: יש מה לראות מתחת למים של קולומביה הבריטית. יפה מעל המים וגם מתחת.
בעודי משוטטת להנאתי בגבעות הפסטורליות של האי, חשתי לפתע מכה בראש. בז מסוג Striated Caracara הגיח מאחורי וחטף מראשי את הכובע, כאילו להצדיק את כינויו בפי המקומיים Johnny Rook, שובב, חצוף, הגונב חפצים. אבל זה כלום, לעומת המחזה של הורי קורמורנים מבוהלים, אל מול טורפים מאיימים. טבעת של עופות טורפים בכוננות מקיפה את מושבת הקורמורן המלכותי. בז התקרב לקן בו היה הורה עם גוזלים. ההורה ניסה להניס את הטורף בצווחות תוך מתיחת הצוואר לעבר הטורף. באחד הניסיונות איבד ההורה שווי משקל ומעד אל מחוץ לקן. כהרף עין חטף הבז את האפרוח (אשר במקרה זה נשמט מידי הטורף) ונס לעבר קן אחר.
שמש תוקפנית עמדה במרכז הרקיע, תיכף היא תגיע למרכז השמיים, זהו הרגע לו מחכים כולם, לשם כך הם נקבצו ובאו מכל רחבי מקסיקו, חלקם אף ממקומות שונים בעולם. הוא המשיך לתופף בעוצמה אדירה, נראה היה כי עור התוף עומד להתפקע, זה של אוזניי כמו זה של התוף עליו הכה במרץ. כבר מעל שעה שהתיפוף לא חדל, לא עשה רושם שהבחור מתעייף, הוא היה שרוי במעין אקסטאזה שמנעה ממנו לחוש עייפות חום או צמא.
"טפאס" – פתיחים, מתאבנים, מעוררים, כל נסיון לתרגום רק יפחית מכבודם של היצורים הקטנים המשובחים הללו שכל תפקידם להעביר על הדעת את הצועד להנאתו בכל שעה משעות היום של ברסלונה. הכוונה היתה באמת לטייל, ממש, "טיול-קולטורה", מוזיאונים, גאודי, מירו, כנסיות, הכל ירד לטמיון למראה הטפאס-בר הראשון של היום. כך, מצאנו עצמינו כמהופנטים, בלי יכולת התנגדות, עם ערימות של נקיפות מצפון, נעים מטפאס בר למשנהו.
פירנצה, מעוז האמנות של הרנסס, היא אחת הערים היפות בעולם, ויש אומרים – היפה מכולן. אך לא כולנו סטודנטים לאמנות ולא כולנו שולטים ברזי התקופה. קריאת הספרייסורי ארטמיסיה, המספר את קורותיה של ארטימיסיה ג'נטילסקי, ציירת ואשה מרתקת, תיקח אותנו אל סימטאות פירנצה, ארמונותיה, כנסיותיה ואנשיה, כמו גם אל נבכי עולם האמנות של אותם ימים. זהו מסע מרתק, בו הספר מעצים את חווית הביקור, והביקור מעצים את חווית הקריאה.
לילדים שטרם הצמיחו שיניים - צורת קבורה מיוחדת: חופרים מעין מערה בגזע עץ הנקרא עץ החיים, ומכניסים לשם את ארון הקבורה המקושט והמגולף. אחר כך סותמים בענפי עץ את הפתח, ובמשך הזמן מתאחה הגזע ורק רשת הענפים מעידה שכאן קבור ילד.
על עולם הרוחות משגיח מלאך מיוחד. הוא קובע את מקומו של המת ומברר אם הטקסים נערכו כיאות. אם לאו, צריכה רוח המת להמתין מחוץ לעולם הרוחות, וזהו כמובן עלבון נורא הגורר נקמה מצדו של המת.
בעונה הרטובה מוצפים שטחי היאנוס, ויש להיזהר מדגי הפירנייה הרצחניים ומהתנינים הנמצאים בתוך העשב הגבוה ובין העצים שגזעיהם טבולים במים. קפיברות, מכרסמים בגודל חזיר, שוחים במים החומים או עומדים על איים צפים ומביטים בלבניות ובקורמורנים היושבים באשכולות על ענפי העצים. ונצואלה.
"צעדתי שני צעדים לאחור- ובום! פתאום אני באוויר, לא יודע מה קורה, עם כרטיס לכיוון אחד על רכבת האימים. אני מחליק במהירות במורד המושלג, מתגלגל מתהפך, רואה לרגע שמים ולרגע שלג, שמים ושלג, תופס תאוצה במדרון ולא מצליח לעצור. ואז ראיתי את קונסנטין מאה מטר מתחתי, בעמידת בייסבול, רגליו נטועות עמוק בשלג. טסתי אליו, פגעתי בו כמו פגז ונאחזתי בו בכל כוחותיי. ההתנגשות העיפה אותו ושנינו המשכנו להתגלגל למטה לפותים זה בזה עד שהחבל שאבטח את קונסנטין נמתח ועצר אותנו".
.JPG)
