בודפשט, בירת הונגריה, כבר מזמן אינה אותה בירה מזרח אירופית שהסתתרה שנים מאחורי מסך הברזל, שהפך אותה נוקשה ואפורה. המוני התיירים המצביעים ברגליים וגודשים את הרחובות, נהנים מאחת מערי הבירה היפות של אירופה, ומוסיפים לה חיים וצבע. מאז תום עידן הקומוניזם לפני כעשרים שנה פילסה בודפשט את דרכה אל רשימת ערי הבירה התוססות של אירופה, עם שפע של מרכזי תרבות ואמנות, בתי מלון מפוארים, מועדונים אופנתיים, מרחצאות מפנקים, מסעדות עכשוויות וגם דנובה אחת, המקשרת אותה לשכנותיה באירופה. הדנובה אמנם כבר לא כחולה, וכנראה שמעולם לא היתה, אך היא מוסיפה לעיר נופך רומנטי להפליא, על שמונת גשריה המקסימים, שכל אחד מהם מיוחד מחברו.
אנו מזמינים אתכם לבקר עמנו בבודפשט, שכל כתבות מגזין חודש יולי מוקדשות לה ולסביבתה הקרובה.
מי שיאמר לכם שבודפשט, בירת הונגריה, והונגריה כולה, היא לא יעד תיירות מתאים לילדים, טועה טעות גדולה. זו דעה קדומה, שמקורה בחוסר ידע, שאנסה להפריך בכתבה זו, כשאכיר לכם מספר מוקדים מרכזיים של אטרקציות המתאימות לילדים (ולילדים ברוחם) בבודפשט ובסביבתה. לעיתים נדמה לנו שכל מה ששייך לעולם הילדים חייב להיות צבעוני, רועש ומקושט. תתפלאו מאילו דברים ילדים הכי נהנים.
עם הירידה במדרגות הנעות אנחנו עוברים במהירות האור לאזור אחר של כדור הארץ. השוטר אליו אני פונה בשאלה מביט בי ואינו משיב או מגיב, השלטים בסינית והשירותים הם שירותי חור מסריחים - ברוכים הבאים לסין!
עכשיו כשאנחנו כאן, מוקפים בדוברי סינית, אני מבינה כמה טוב שעשיתי את כל ההזמנות עוד מהארץ. לפחות כך הלם "הנחיתה" פחות חזק.
אי שם על קו המשווה, בלב אפריקה, אוגנדה היא אחת המדינות היפות ביותר שניתן לעלות על הדעת.
לאן שלא מסתכלים הכול ירוק: ירוק שופע של מטעי בננות מאופק לאופק, ירוק זרחני של שדות הקאסבה ותפוחי האדמה, ירוק אינסופי של גידולי התה והקפה, ירוק חזק ומרגיע של יערות הגשם העתיקים...
כאנשים דתיים שומרי מצוות טיול בחו"ל עבורנו הוא תמיד התארגנות לא פשוטה. הפעם יצאנו לטיול בצפון איטליה, קבוצה של שלוש משפחות בשלושה קרוואנים עמוסים. לוגיסטיקה מסובכת ואתגר לא קטן. ואם זה לא מספיק, כשצריך להכין את השבת - נסגר הכביש ויש לבצע עיקוף גדול. אבל במרוץ מטורף נגד השעון בסוף הכל מוכן ואנו ישובים לקבלת השבת בקמפינג איטלקי, בלב הנוף הקסום והקריר של הרי הדולומיטים. שבת מיוחדת במינה שתיזכר לעד.
כאשר אנו נוסעים לטייל במזרח הרחוק, אנחנו בדרך כלל מחפשים משהו שונה, איזושהי חוויה "אוטנטית", חוויה שתיגע בנו עמוק בפנים ושתגרום לנו לחוש משהו אמיתי. חוויה שמלבד נוף, תרבות וקניות, תשאיר אותנו עם מטען ריגשי מסויים שיגרום לנו להרהר או אולי לפקפק במובן מאליו.
איי יוון זרועים על פני שטח גדול, המחייב הפלגה, לעתים ממושכת, בין אי לאי. לפיכך נמליץ לבקר בכל פעם באזור אחר. פעם באיים היוֹנִיים נטועי הברושים והזיתים שבמערב, פעם באיים הספוראדים המיוערים, הניצבים סמוך לחופי תורכיה, פעם באי כרתים הגדול יחסית, שהוא מעיין יוון בזעיר אנפין, ופעם באיים הקיקלדיים, שהם שלושים ותשעה איים שטופי שמש, המסודרים במעיין 'קיקְלוֹס' (מעגל ביוונית), בלב הים האגאי.
