מבין שלל הברכות, האיחולים וההמלצות שקיבלנו לכבוד לידת בתנו השנייה, זכורות לי בעיקר שתיים: לישון בכל הזדמנות ולצאת לטיול משפחתי. בזמן שלא מימשנו את העצה הראשונה, התרכזנו בעצה השנייה... וכך, מצוידים בתינוקת קטנטנה ובאחותה הלא מאד גדולה, העזנו ויצאנו לטיול קרוואנים קבוצתי באירופה. שבועיים על פני 1,500 קילומטרים של נופים מרהיבים, בשלוש המדינות דוברות הגרמנית של אירופה - גרמניה, אוסטריה ושוויץ.
כאנשים דתיים שומרי מצוות טיול בחו"ל עבורנו הוא תמיד התארגנות לא פשוטה. הפעם יצאנו לטיול בצפון איטליה, קבוצה של שלוש משפחות בשלושה קרוואנים עמוסים. לוגיסטיקה מסובכת ואתגר לא קטן. ואם זה לא מספיק, כשצריך להכין את השבת - נסגר הכביש ויש לבצע עיקוף גדול. אבל במרוץ מטורף נגד השעון בסוף הכל מוכן ואנו ישובים לקבלת השבת בקמפינג איטלקי, בלב הנוף הקסום והקריר של הרי הדולומיטים. שבת מיוחדת במינה שתיזכר לעד.
מאז ילדותי אוסטרליה הייתה לי חלום רחוק, ואצלי חלומות מתגשמים. כך מצאתי את עצמי נוחת בסידני, בטיול שחרור מאוחר, לאחר שפשטתי את המדים - בגיל 43. מאז, במשך חודשים רבים, אני מגלה את היבשת החמישית בכל הדרה. הטיול הפך לשגרת חיים, עם בית שנוסע איתי לכל מקום ובכול מקום. מצאתי את עצמי מתאהב בסגנון זה של מסע – אני והקרוואן, הקרוואן ואני, וחניוני הקרוואנים, אותם אני אוהב יותר מכל.
בכתבה הראשונה בסדרה "עולם הקרוואנים", התוודענו מעט לעולם הכל כך מיוחד הזה. בכתבה זו, כתבת ההמשך, ננסה להכיר את העולם הזה מעט יותר לעומק. נלמד על חניוני הקמפינג, הנהיגה בקרוואן ועוד שלל שאלות שתמיד נשאלות.
תחום טיולי הקרוואנים הוא עולם בפני עצמו. סוג טיול שונה ממה שהכרתם עד כה. למי מתאים טיול בקרוואן? קודם כל לאוהבים לשהות בחיק הטבע, למחפשים חוויות מסוג אחר, טיול שונה שלא בדרך המקובלת, התנסות בדברים חדשים. לשומרי כשרות ובעלי צרכים מיוחדים, כגון, בעלי אלרגיות למזון, לחבורה שאוהבת לבלות ולטייל ביחד וגם, ואולי במיוחד- למשפחות עם ילדים. אבל כאן זה לא נגמר - אם פרשתם לא מזמן לגמלאות, תשמחו לגלות שרבים מהמטיילים בקרוואנים כבר עברו את השישים, אך עדיין שומרים על רוח צעירה בזכות אהבתם לטיולים.
היה ברור לנו שטיול ארוך בארה"ב למשפחה עם 4 ילדים, יהיה רק בקרוואן. המחשבה על אריזה ופריקה יומיומית של כל הציוד, נראתה לנו ממש לא לעניין, וחוץ מזה, אנחנו לא מפחדים מקצת עבודה מלוכלכת. רצינו כמה שיותר הרגשה של בית. אבל מאז שהחלטנו על הנסיעה, בכל מריבה קולנית של הילדים אני תוהה אם אנחנו עושים צעד נכון, האם אנחנו לא מערערים את האיזון הקיים, האם אנחנו לא מכניסים את עצמנו לסיטואציה שאולי לא נוכל לעמוד בה.
כאשר אנו נוסעים בקרוואן והמטבח עם כל האוכל איתנו, אנחנו יכולים לעצור לארוחה בדיוק בשעה המתאימה לנו, סתם כך באמצע הדרך? בכל מקום בו נעצור נוכל ליצור לעצמנו מרפסת הפונה לנוף. נפתח את הפרגולה, את השולחן המתקפל והכיסאות, נפרוס מפה ונערוך שולחן, בזמן שהאוכל מתבשל או מתחמם, ונאכל את מה שאנחנו אוהבים לאכול, בדיוק בנקודה הכי יפה בנוף.
המון סימני שאלה והרבה מאוד התלבטויות מתעוררים בנוגע לבחירת דגם הקרוואן האידיאלי לטיול קרוואנים. אין כמובן דרך להציג כאן את כל הדגמים ואת כל האפשרויות הקיימות. אין כל סיבה מוצדקת לפרגן לסוג זה או אחר של קרוואן על פני קרוואן אחר - שהרי כל אחד מדגמי הקרוואנים מתאים לצרכים ולדרישות של מישהו. אך ניתן לעשות מעט סדר בבלגן ולהציע מספר רעיונות, שבכוחם להעניק חופן צנוע של כלים שיסייעו, ולו במעט.
חניוני הקרוואנים מלאי הזדמנויות להיכרות עם מטיילים מכל העולם. על פי רוב כולם חברים של כולם. אל תתפלאו אם יברכו אתכם לשלום אנשים שאינכם מכירים או שתוזמנו לארוחת ערב חגיגית כלשהי. היו פתוחים לשיחה והזמינו לקפה או כוסית את אלו שמוצאים חן בעינכם. באופן כללי ניתן לומר שחלק רב מחיי היום יום בקרוואן מתנהל בחוץ, ליד הקרוואן, החל מארוחות "מנגל", קפה, מדורה, שיחות וסתם סטלבט בשמש. הזמנות הדדיות לשיחות והכרות מתחילות בדרך כלל בהזמנה לקפה או כוסית משקה וממשיכה בארוחות משותפות ולפעמים גם המשך טיול משותף. בדרך זו רכשנו חברים נהדרים מכל רחבי העולם.
הנערה הצנומה שבאה מולנו בריצת הבוקר שלה, על דרך העפר הצרה, נופפה מולנו בידיה הדקיקות, אך מה לעשות ואת שפת הסימנים הנורבגית איננו מבינים. את העובדה שהמילה "באס" היא בינלאומית, הבנו רק כשראינו את האוטובוס המתקדם מולנו. מה עושים עכשיו? הדרך צרה לשתי מכוניות ובוודאי לשני ענקים שכאלו. מימיננו קיר תלול הנופל אל הנחל ולשמאלנו ההר. היה זה נהג האוטובוס הנורבגי המנוסה שלבסוף נסע לאחור ואפשר לנו באדיבותו לעבור, אך היתה זו הפעם הראשונה (ולמזלנו גם האחרונה) בה הבנו ממה הזהירו אותנו כל "המפחידים" למיניהם. לפני שאתם מצקצקים בלשונכם "אמרנו לכם", אמהר להבהיר שהיה זה המקרה היחיד בכל הטיול בו נתקלנו בבעיית עבירות עם "המפלצת" שלנו בנורבגיה.
כבר שמענו את כל התיאוריות: למי זה מתאים ולמי ממש לא. אם נוסעים לנופש-חופש או שנוסעים לעבוד, לבשל ולנקות. בעצם זה לא ממש משתלם כלכלית - זו רק עצם החוויה. ראינו דגמים באינטרנט וניסינו לדמיין כמה צפוף שם בפנים. ניסינו להאמין לסיפורי מטיילים על המקלחות "ברמה", איך בכלל אפשר לדבר על רמה כשבסופו של דבר מדובר במקלחת ציבורית?
הקרוואן, כלומר הבית שלנו בתקופת הטיול - הוא הבית שלנו, של המשפחה שלנו, פרטי ובלעדי. אבל בטיול קבוצתי הבית הזה הוא חלק משכונה, שכונת הקרוואנים שמטיילת.
ביחד, בשיירה, נושאת אופי וייחוד. מתבלטת בעוצמה בזכות הנוכחות הבלתי מעורערת של שיירה, ממנה אי אפשר להתעלם. כלי רכב עצומים, המזכירים עדר של פילים, מהם בוקעים קולות של המולה וצחוק. טרטור מכשירי הקשר בין הקרוואנים נוסך ביטחון ומוסיף להמולה המחברת בין הבתים הנוסעים האלה, בהם גם הבית שלנו, ואנחנו.
חניוני הקמפינג הם למעשה מתחמים רשמיים ומותרים לשהייה ולחנייה של קרוואנים. הם ממתינים לנו ולקרוואנים כמו פנינים מדהימות בתוככי הנוף וכחלק מן הטבע. כל אגם שמכבד את עצמו - יארח קרוואניסטים בחניוני קמפינג לגדותיו, וכל נהר, נחל ופלג בו זורמים מים - יתכבדו בנוכחות חניוני קמפינג אי שם לאורכם. למרגלות ההרים ובין עצי החורש והיער, בפארקים הלאומיים ובשמורות הטבע - תמיד קרובים לאדמה לטבע ולנוף, במקומות היפים ביותר. שם ימצא שלט הכוונה קטן עם סמל של אוהל זעיר, משמע: ברוכים הבאים לחניון הקמפינג.
אלסקה מעלה בדמיון מרחבי טבע פראי, קרחוני ענק ובעלי חיים גדולים בסביבתם הטבעית. המציאות עולה על כל הציפיות. אך טיול לאלסקה דורש תכנון מוקדם, ככל שניתן, וההכנות הדקדקניות הוכיחו את עצמן. יכולנו להגיע לקמפינג ב"סוף-העולם", בתוך יער נטול ציביליזציה או סימני מנהלה, ולמצוא את המקום, שהוזמן לרכב שלנו לפני חצי שנה, מסומן בשלט קטן ומחכה לנו.
הקרוואן הוא לא רק כלי רכב אלא גם בית. בתור שכזה יש בו את כל המערכות כמו בבית רגיל: מערכת חשמל, מערכת מים, מערכת גז ומערכת ביוב וכן מטבח, מיטות ומקומות אחסון. אך הבית הזה שונה מאד מכל בית אחר שאתם מכירים, ולכן בואו ונערוך עמו היכרות קצרה.
מהר מאד השייט בין הקרחונים נהייה קל למדי ומהנה ביותר. שטנו בתוך מבוך של גושי קרח בצבעי לבן, תכלת, טורקיז ושקוף, הצפים על פני המים. לחלק מהקרחונים הללו צורות שונות, בדומה לצורות השונות של העננים. חלפנו על פני קרחון שנראה כמו זוג דובים מתנשקים. מראה רומנטי שמחמם את הלב בעת השייט הקפוא. מראה הקרחונים מהפנט, והתחושה היא כאילו אנו נמצאים בתוך חלום או סיפור פנטסיה. הקור עז והידיים קפואות. האוויר צח ותחושת שלווה ממלאת אותנו.
באי מקננות למעלה ממיליון ציפורים, בהן: שחפים, קורמורנים, פאפינים ואווזי בר. המראה מחסיר פעימה ומעורר התפעלות, והמקום הומה מקולות ציוצים ושריקות. חבורה של פאפינים שטה במים לידינו. מקורם כתום, ראשם לבן, נוצות גופן שחורות, והם נראים כהכלאה בין ברווז לבין תוכי. חזרנו למעגן בספיט. במים שטה לוטרה, כשהיא שכובה על גבה בפוזה של "החיים הטובים".
